Home - כספים - תמ”א 38 –תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה – רק תחילת הדרך – חלק שני

תמ”א 38 –תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה – רק תחילת הדרך – חלק שני

ישראל שטיין israels@bestbait.co.il 25/8/2005תמ"א 38 הכותב מומחה בענייני תכנון ובניה. שימש במשך כ – 25 שנים מזכיר ועדה מקומית לתכנון ולבניה במרכז הארץ. הליך קבלת היתר לתוספת בנייה עלול להיות מסורבל ביותר לאור אישורה של תכנית המתאר הארצית תמ”א 38 לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה. בכתבה קודמת התייחסנו לבעיות כלכליות העולות בעקבות אישור של תמ”א 38 . בכתבה זו נתייחס לגורמים נוספים, אשר יש בהם בכדי להקשות על הליכי רישוי הבניה. הוספת יחידות דיור. על פי חוק המקרקעין, הוספת יחידות דיור מחייבת הסכמה של 100% מבעלי הזכויות ברכוש המשותף. הוספת יחידות דיור לנכס קיים משמעותה, וויתור של כל אחד מבעלי הזכויות ברכוש המשותף על חלק מזכויותיו לטובת בעלי זכויות נוספים. במציאות הקיימת כיום בארצנו, השגת מלוא החתימות, עשויה לההפך למשימה קשה ביותר, ולעיתים בלתי אפשרית. במסגרת אישור החוק הועלתה הצעה לשינוי חוק המקרקעין, כך שדי יהיה בהחלטה של שני שלישים מבעלי הרכוש המשותף. שינוי, כאמור בחוק, עלול להתפרש כנוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו הקובע, ש”אין פוגעים בקנינו של אדם” יש להניח, אפוא, שמלאכת החקיקה לא תהיה פשוטה כלל ועיקר. פתרון חניה כל תוספת יחידות דיור מחייבת הוספת מספר מקומות חניה הנדרשים על פי הדין. הועדה המקומית רשאית לאשר את הסדרת מקומות החניה מחוץ למגרש, או לאשר השתתפות בחניון ציבורי אשר יימצא במרחק סביר בשכונה. כשקוראים את ההוראות האלה אנו שואלים אם מחברי התכנית מכירים את המציאות בארצנו. אין ספק שמציאת פתרון חניה בנסיבות אלה לא יהיה קל ולעיתים קרובות בלתי אפשרי. יידוע הציבור כל תוספת בנייה על פי הוראות תכנית זו מחייב פרסום הודעה במתכונת פרסום הודעה על הקלה שנקבעה בחוק. עצם הפרסום יסרבל ויקשה על הליכי הרישוי. אם הבקשה להיתר תואמת את הוראות תכנית המתאר הארצית ואת דרישות הועדה המקומית, כיצד תתייחס הועדה להתנגדויות שיוגשו? האם לא תהיה מחויבת לדחותן? זכות ערר בעת הגשת בקשה להיתר במצב רגיל עומדת הזכות למגיש הבקשה לפנות לועדת הערר במקרה שבקשתו סורבה. זכות זו עומדת גם למקרה שצד כלשהו רואה עצמו נפגע מהליך הקלה או לשותף בנכס שהתנגדותו נדחתה. תמ”א 38 אינה מתייחסת לנושא הערעור. ביום העיון שנערך בנושא נמסר כי אין זכות ערעור על החלטות הועדה המקומית, ולי נראה שכוונה זו לא תעמוד במבחן המציאות ובסופו של דבר ייפסק שיש לשמור על זכויות הערעור שנקבעו בחוק התכנון והבניה. כתב שיפוי בכתבה הקודמת התייחסנו לאפשרות של הגשת תביעה בגין ירידת ערך לפי סעיף 197 לחוק. מתן היתר בנייה מותנה בהפקדת כתב שיפוי לטובת הועדה המקומית במקרה שתתבע לתשלום פיצויים. וכאן עולות השאלות: איזה דייר ייקח על עצמו התחייבות עתידית לשאת בתשלום פיצויים שמהותם עדיין לא ידועה? וכי איזה ייזם יסכים לשאת על גבו את הפיצויים. ואם הדיירים יפקידו כתבי שיפוי, האם יוכלו לעמוד בהליכים המנהליים והמשפטיים הצפויים בעקבות הגשת תביעה לפיצויים. מיהו מהנדס בהגדרות התכנית נקבע ש”מהנדס” הנו “מי שהוסמך על פי דין לקבוע עמידות מבנה קיים בפני רעידות אדמה ואת החיזוק הנדרש” אין ספק, שנושא החיזוק מחייב התמחות מיוחדת. אולם, לא נקבע ככל מנגנון להסמכת מהנדסים לעניין חיזוק הבתים. על פי המצב הנוכחי כל מהנדס המוגדר כמהנדס אזרחי יוכל לתת חוות דעת בנושא. מצב זה עלול להביא למצב בו יוגשו חוות דעת שונות לגבי חיזוקים, ויכולתו המקצועית של המהנדס לא תהיה ברורה לחלוטין. בנית תוספות בעוד כל המקרים שתוארו עד כה מתייחסים למקרים בו תהיה התארגנות לקראת חיזוק הבתים בפני רעידות אדמה, הרי שהוראות התמ”א עלולות להקשות על מתן היתרי בנייה במקרים רבים. הוראות התכנית קובעות שכל תוספת למימוש זכויות בנייה מתוקף תכניות קיימות שטרם מומשו, תחייב ביצוע כל המרכיבים הדרושים לחיזוק המבנה הקיים בכללותו. מצב זה מחייב הכנת תכנית לחיזוק הבניין כולו כתנאי לאישור תוספת בניה לחלק ממנו. אין ספק שדרישה זו עלולה לסרבל את הליכי קבלת היתר הבנייה. הועדה מחוזית רשאית לפטור בעל זכות מחובת החיזוק אם בנסיבות העניין, אין זה מן הצדק, לדעתה, לחזק את הבניין, כתנאי לביצוע ההרחבה ובתנאי שאין בתוספת הבניה כדי למנוע את חיזוק יחידות הדיור הקיימות במבנה. תור לדיון בועדה המחוזית עלול להימשך חודשים אחדים ולהקשות על מבקשי ההיתרים. חבל שלא נקבע מנגנון פשוט ויעיל יותר (כמו ועדת ערר , למשל). ישנם כיום בצנרת בקשות רבות לתוספות . הואיל והועדות המקומיות טרם הפנימו את הוראות התכנית וחלקן אף אינן יודעות כלל כיצד “לעכלה” מומלץ לכל מי שבקשתו נמצאת בצנרת לזרז את הטיפול בבקשה. פגיעה בחזות הערים ובאיכות החיים המרחק בין הבתים הקיים בבתים שנבנו עד לראשית שנות השמונים הנו בין 6 ל- 8 מטרים, כאשר המרחק בצד האחורי מגיע בדרך כלל כדי 10 מטרים. התכנית מאפשרת התקרבות לקוי הבנין הצדדיים עד כדי 2 מ` ועד 3 מ` לקו הבנין האחורי. המשמעות: התקרבות הבתים בחזיתות הבניינים עד למרחק של 4 מ` זה מזה וקרבה של עד 6 מ` בחזית האחורית. נראה שיש המתגעגעים לצפיפות של עזה, ומי שקשה לו להגיע לשם מוזמן לערוך סיור בעיר הקודש בני ברק ולהבין במה דברים אמורים.

Check Also

מיסים

חיוב ארנונה לא מוצדק – שווה להילחם / יוספה דגן

באפריל- 2013, 16 בעלי נכסים ברחוב הנדיב בפרדס חנה קיבלו מהמועצה המקומית דרישת תשלום על …

תמ”א 38 – תכנית חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה

תמא 38 הינה תכנית מתאר ארצית שמטרתה לאפשר לבעלי מבנים קיימים ישנים לחזק את המבנים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *