מהי קבלה? האם קבלה היא בהכרח הסכמה?
קראתי מאמר של דורית , אצלה למדתי תקשור, על אבחנה בין קבלה ובין הסכמה.
שימו לב – זוהי אבחנה משנה חיים.
קבלה של דברים אינה המשמעות של הסכמה עם הכול.
כאשר אנו עסוקים בלא לקבל את הדברים, אנו עסוקים בהתנגדות , אנו לא נוכחים באופן שלם ומלא בסיטואציה. אנו עסוקים במה לומר, מה להשיב ולא מקשיבים , אז גם אין לנו את היכולת להבין ואולי לסלוח ולשנות דברים, כי אין לנו את הפתיחות, ההקשבה, ההתחדשות ואת הגילוי של דברים חדשים שאנו לא יודעים.
אך אם אנו נמצאים במצב של קבלה, מה המשמעות?
קבלה של עצמנו, קבלה של האחרים, קבלת הנושא שמדברים עליו, קבלת החיים כמו שהם , יש הקשבה,יש נוכחות, יש התבוננות , יש פתיחות, אין ביקורתיות, יש רוגע.
ואז, אפשר להבין את האחר, זה לא אומר שמסכימים איתו, זה רק אומר שיש לנו פתיחות ונכונות להבין את האחר, ואולי גם למצוא דרכים ופתרונות חדשים שלא ראינו אותן עד היום.
כי ברגע שהסכמנו לקבל את האחר , ברגע שהסכמנו להיכנס לנעלים של האחר אנו רואים את העולם מזוית אחרת, הבנות אחרות, הרחבת העולם שלנו, איזה מתנה נפלאה.
אז כל מה שיש לנו זה להפריד בין שני מושגים קבלה והסכמה, ואז נפתח לפנינו עולם חדש, במקום להיעלב, להתעצבן, להרגיש כעוסים ומתוסכלים אנו אומרים לעצמנו "זה שלו לא שלי" וכך נוצר מרחב שלם של בחירה. בחירה בחיים רגועים , בחירה בחיים של קבלה, בחירה של פתיחות, בחירה של התבוננות, בחירה לא לנהוג באוטומט שלנו, בחירה של להיות נוכח כאן ועכשיו.
עסקים פלוס המקום להגשמת החלום העסקי שלך