עסקים פלוס המקום להגשמת החלום העסקי שלך
לקוח של משרדנו הגיע להסכמות עם אדם. בתום הפגישה לחצו ידיים וסוכם שהצדדים יתחיל לפעול בהתאם להסכמות. האם יש בין הצדדים הסכם מחייב או שיש צורך להעלות אותו כעת על הכתב?
לשם כריתתו של חוזה, יש צורך בהצעה, בקיבול של ההצעה על ידי הניצע (כאשר הן ההצעה והן הקיבול צריכים לעמוד בתנאי המסוימות) ובגמירות-דעת של הצדדים.
מהי מסוימות? מסוימות פירושה, הסכמה על הפרטים המהותיים החיוניים של העסקה, אך לאו דווקא מלוא פרטיה. מקום שקיימת כוונה של הצדדים ליצור קשר משפטי מחייב, אין צורך כי כל התנאים החיוניים והמהותיים יופיעו 'שחור על גבי לבן' בהסכם ופרטים חיוניים חסרים הניתנים להשלמה על ידי בית המשפט לא יפגעו בדרישת המסוימות. עם זאת, קיימים פרטים מסוימים כמו שמות הצדדים ומהות העיסקה, התמורה וזמני התשלום שבלעדיהם קשה יהיה לראות בהצעה או בקיבול כיוצרים הסכם מחייב.
מהי גמירות דעת? גמירות דעת היא כוונה של הצדדים להיכנס להסכם מחייב. קיומה של גמירות דעת נבחן על-פי אמת מידה אובייקטיווית, כלומר לא בודקים מה אכן התכוון אדם מסוים אלא כיצד התנהג – מה היו הביטויים החיצוניים הגלויים אשר נקלטו על ידי הצד השני. כך למשל, לחיצת ידיים, הרמת כוסית "לחיים" או תשלום מקדמה על חשבון התמורה הקבועה בהסכם עשויים להראות על גמירות דעת של הצדדים. חתימה על הסכם מוכיחה את גמירות דעתם של הצדדים, אולם למעט במקרים בהם נדרש מסמך בכתב לשם מתן תוקף להסכם (למשל בעסקה במקרקעין), הסכם יכול להיות בכתב, בעל פה או בכל צורה אחרת ועל כן בפירוש יכול להיות מצב בו צדדים לא חתמו על מסמך אך בכל זאת ייקבע שקיים הסכם בין הצדדים. קיים כמובן הבדל בין מצב בו הצדדים לא חתמו על כל מסמך בכתב – מצב בו עדיין עשוי להיות הסכם מחייב, לבין מצב בו צד אחד הכין הסכם כתוב והצד השני דחה אותו – מצב בו סביר שייקבע שהצד שלא חתם הראה את חוסר גמירות הדעת שלו ואז תתעורר שאלה האם ההסכם הינו הסכם מחייב שנכרת עוד בטרם הועלה על הכתב (והמסמך היה רק אקט פורמאלי) או שהכתב היה אמור ליצור את ההסכם ובמקרה כזה אין הסכם מחייב.
כריתת הסכם יכולה לעתים להיות גם בהתנהגות בלבד. לעתים צדדים מתנהגים זה עם זה באופן מסוים ללא הסכם פורמאלי (אם ללא הסכם בכלל ואם מצב בו צד נתן לצד השני הצעה והצד השני פשוט החל לפעול על פיה כאילו קיים הסכם) ויכול שבעצם ההתנהגות נוצר הסכם מחייב. במקרה כזה קיימת מאוחר יותר שאלה פרשנית של היקף ההסכם – האם ההסכם חל רק על דברים שהצדדים נהגו לעשות או גם על דברים שהצדדים לא עשו. במקרה כזה ייפרש בית המשפט את ההסכם לפי נסיבותיו ולפי נסיבות חיצוניות כנוהג המקובל במקרים כאלה.
חשוב לציין, כי החקיקה הישראלית רואה בעקרון תום הלב עקרון על. החוק דורש כי הן משא ומתן לכריתת הסכם והן קיומו של הסכם יתבצעו בתום לב ובדרך מקובלת. בתי המשפט פסקו כי חוסר תום לב במשא ומתן עשוי לעתים ליצור הסכם יש מאיין. אדם אשר הוליך אדם אחר שולל או אדם אשר ניהל משא ומתן עם מספר גורמים והסתיר עובדה זו מהם עלול למצוא עצמו קשור בהסכם אשר כלל לא התכוון להגיע אליו.
חשוב להדגיש כי בעת כריתת הסכם כדאי להיוועץ כבר מתחילת המשא ומתן עם עורך דין המתמחה בתחום על מנת למנוע מצב בו יתברר מאוחר יותר שנכרת הסכם מקום בו לא הייתה כוונה כזו או שההסכמות אליהם הגיעו הצדדים אינן יוצרות הסכם מחייב.
המאמר פורסם לראשונה בעיתון מכרזים
הכותב הינו שותף בכיר במשרד אב-גנים אפיק ויינשטיין טלפון 03-5621414, הינו חבר בלשכות עורכי הדין של ישראל וניו-יורק ומתמחה בליווי חברות, עסקאות בינלאומיות ופיננסיות ומימון. אין בסקירה כללית זו, הנכונה למועד כתיבתה, משום ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי בטרם קבלת כל החלטה בנושאים המתוארים בסקירה זו.
